היכולת להתפרנס היא הנכס הכלכלי המשמעותי ביותר של רוב האנשים. ביטוח אובדן כושר עבודה נועד להבטיח הכנסה חודשית חלופית למבוטח, במקרה שאיבד את יכולתו לעבוד ולהשתכר באופן זמני או קבוע עקב מחלה או תאונה. זהו נדבך מרכזי בהגנה הפנסיונית והביטוחית.

עקרונות הפוליסה

• הגדרת המקרה הביטוחי: המבוטח זכאי לפיצוי אם עקב מצב רפואי, נשלל ממנו בשיעור של 75% לפחות הכושר לעבוד בעיסוקו.

• סוגי הגדרות עיסוק:

  • עיסוק ספציפי: ההגדרה הטובה ביותר. בוחנת אי-יכולת לעבוד בעיסוק הספציפי שבו עסק המבוטח לפני המקרה.

  • עיסוק סביר אחר: הגדרה פחות טובה, הבוחנת האם המבוטח יכול לעבוד בכל עיסוק התואם את השכלתו, הכשרתו וניסיונו.

• גובה הפיצוי (הקצבה): הפיצוי החודשי מוגבל בדרך כלל ל-75% מהשכר הממוצע של המבוטח ב-12 החודשים שקדמו לאירוע, וזאת כדי לשמור על תמריץ לחזור לעבודה. ישנה גם תקרה מקסימלית לסכום הביטוח.

• תקופת המתנה: הפיצוי אינו משולם מהיום הראשון. קיימת תקופת המתנה, לרוב של 3 חודשים (90 יום), שבה המבוטח אינו מקבל תשלום מחברת הביטוח (בדרך כלל מכוסה ע"י ימי מחלה מהמעסיק).

• תקופת תשלום: הקצבה משולמת כל עוד המבוטח נמצא באובדן כושר עבודה, ועד החלמתו או עד הגיעו לגיל הפרישה הקבוע בפוליסה (לרוב 67), המוקדם מביניהם.

שחרור מתשלום פרמיות: ברוב הפוליסות, בעת תקופת אי-הכושר, המבוטח פטור מתשלום הפרמיות לביטוח, וחברת הביטוח משלמת אותן במקומו (לרבות הפקדות לפנסיה).