החיסכון הפנסיוני הוא מערכת לחיסכון ארוך טווח, שמטרתה להבטיח לאדם הכנסה חודשית שוטפת (קצבה) בתקופת הזקנה, לאחר הפרישה משוק העבודה. בישראל קיימת חובת הפקדה לפנסיה מכוח חוק (צו הרחבה) הן לשכירים (הפקדות עובד ומעביד) והן לעצמאיים. המדינה מעודדת את החיסכון באמצעות הטבות מס משמעותיות בעת ההפקדה ובעת המשיכה כקצבה.

מרכיבי המוצר הפנסיוני רוב המוצרים הפנסיוניים המודרניים כוללים שילוב של שלושה מרכיבים:

1. חיסכון לגיל פרישה: רוב הכסף המופקד מיועד למטרה זו. הכספים מושקעים בשוק ההון במסלולי השקעה שונים לבחירת החוסך (למשל: מסלול כללי, מסלול מנייתי, מסלול תלוי גיל) וצוברים תשואה וריבית דריבית לאורך השנים.

2. כיסוי למקרה נכות (אובדן כושר עבודה): ביטוח המבטיח קצבה חודשית במקרה שהחוסך איבד את יכולתו לעבוד לפני גיל הפרישה עקב סיבה רפואית.

3. כיסוי למקרה פטירה (פנסיית שאירים): ביטוח המבטיח קצבה חודשית לבני משפחתו של החוסך (בן/בת זוג וילדים עד גיל מסוים) במקרה של פטירתו.

סוגי מכשירים פנסיוניים עיקריים:

• קרן פנסיה מקיפה: המוצר הנפוץ ביותר. מבוסס על עקרון "ערבות הדדית" בין העמיתים. פועל לפי תקנון אחיד. דמי הניהול מוגבלים בתקרה רגולטורית נמוכה. נהנה מאג"ח מיועדות (תשואה מובטחת על חלק מהכסף).

• ביטוח מנהלים: חוזה אישי בין המבוטח לחברת הביטוח. תנאי הפוליסה קבועים ואינם ניתנים לשינוי חד-צדדי. העלויות (דמי ביטוח ודמי ניהול) לרוב גבוהות יותר מאשר בקרן פנסיה, ואין ערבות הדדית.

• קופת גמל לתגמולים: מכשיר חיסכון "טהור" ללא מרכיבי ביטוח מובנים. מתאים למי שרוצה להפריד את החיסכון מהביטוח או כרובד נוסף לחיסכון.